היום האחרון עד הצליבה 7 לימודים
- 1ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס
- 2ההבאה לפני ה״מלך״ אנטיפס
- 3השיבה אל פונטיוס פילטוס
- 4שחרור אסיר
- 5עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי
הערות היסטוריות 1 לימוד
היום האחרון עד הצליבה
-
PER341
ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס
הפריקופה PER341 משחזרת את הבאתו של ישוע לפני פונטיוס פילאטוס בבוקר יום שישי, בסביבות השעה 6:45, לאחר שנידון בלילה בידי הסנהדרין. תוך השוואה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, המאמר מנתח את הכרונולוגיה המדויקת, את תפקידו של קיפא, את סירובם של ראשי הדת להיכנס לפרטוריון ואת השיחה בין ישוע לפילאטוס, שהיה היחיד המוסמך לגזור עונש מוות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER343
ההבאה לפני ה״מלך״ אנטיפס
ישוע נשלח בידי פילטוס אל הורדוס אנטיפס, טטרארך הגליל, ששהה בירושלים. הורדוס, שהמראות המרשימים מרתקים אותו, מקווה לראות נס, אך נתקל בשתיקתו המוחלטת של ישוע. נעלב, הוא לועג לו, מלביש אותו גלימה מרהיבה ושולח אותו חזרה אל פילטוס. באירוניה, פרק זה מפיס בין פילטוס להורדוס. רק לוקס מספר על ההופעה הזאת (לוקס 23.6-12), שהתרחשה בסביבות השעה 7:30 בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.66-71 (תנ״ך עברי מודרני) :ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER344
השיבה אל פונטיוס פילטוס
הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.6-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER345
שחרור אסיר
במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים׃וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה׃ויענו היהודים תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מות הוא כי עשה עצמו לבן אלהים׃ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה ויאסף לרא עוד׃וישב ויבא אל בית המשפט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר׃ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה הוציא את ישוע החוצה וישב על כסא המשפט במקום הנקרא בשם רצפה ובלשונם גבתא׃ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיסר׃אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER346
עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי
PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.21 (תנ״ך עברי מודרני) :והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER348
מאמצי פילטוס להציל את ישוע
הפריקופה PER348 בוחנת את ניסיונותיו החוזרים של פונטיוס פילטוס להציל את ישוע בעת המשפט מול הפרטוריון בירושלים, בבוקר של יום שישי. בהתבסס בעיקר על יוחנן 19.4-15, היא מתחקה אחר הלחצים הפוליטיים והדתיים שמביאים את פילטוס לגזור את דינו של ישוע חרף הכרתו בחפותו. קטע זה חושף את המתח בין צדק, כוח פוליטי וסמכות דתית בימי ייסורי המשיח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER349
הטיטולוס של פילטוס
הטיטולוס של פילטוס הוא השלט שהוצב על צלבו של ישוע ועליו הכתובת 'ישוע מנצרת, מלך היהודים', שנכתבה בעברית, בלטינית וביוונית. פילטוס כופה את הנוסח הזה חרף מחאת הכוהנים הגדולים, ובכך הוא מחזיק בסמכות סמלית לאחר שנכנע בעניין גזר הדין. מעשה זה מגלה אירוניה טרגית: הכתובת מכריזה בפומבי על מלכותו של ישוע ברגע מותו ממש.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הערות היסטוריות
-
INF003
הסנהדרין
הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.